תקציר
ככל שחולפות השנים, מצטברים יותר עדויות ומחקרים המאששים את החשיבות חסרת התחליף של חלב אם. תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) אינן מכילות רכיבים ייחודיים המצויים בחלב אם בלבד, ולכן אין לראות בהן תחליף נאות לחלב אם. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלעדית למשך 6 חודשים, ולאחר מכן ועד גיל שנתיים לפחות - המשך הנקה כחלק מתזונת התינוק.
חלב אם מספק רכיבים שונים, אשר להם השלכות ארוכות טווח על חילוף החומרים ועל מניעת מחלות. חלב אם מחזק את מנגנוני ההגנה ומשפר את יכולת היונקים להתמודד עם זיהומים ועם גורמי מחלה שונים.
במחקרים נמצא, כי הנקה מקנה הגנה מפני אלרגיות, סרטן (גם לתינוק וגם לאם), זיהום במערכת העיכול, זיהום בדרכי הנשימה, השמנה ועוד.
מאמר זה מציג את מנגנוני הפעולה של ההנקה התורמים להשפעותיה הבריאותיות, וסוקר מחקרים המעידים על תרומת ההנקה וחלב אם לבריאות התינוק היונק ולבריאות האם, בטווח הקצר והארוך.
הקדמה
בחברות מסורתיות של עד אמצע המאה הקודמת ובמדינות מתפתחות, עד היום ההנקה חשובה ביותר. במצבים בהם היולדת לא יכולה לספק את צורכי ההזנה של התינוק, נמצאת כמעט תמיד אישה מיניקה שמספקת חלב אנוש במקום האם הביולוגית.
בעקבות המהפכה התעשייתית והמדעית, החל מהמאה ה-19, התפתח ענף ייצור חדש: תרכובות חלב לתינוקות. תחליפים תעשייתיים אלה קיבלו את גיבוי המערכת הרפואית והוחדרו לשוק במסעי פרסום מסיביים. נשים 'מודרניות' עברו לתמ"ל וויתרו על הנקה. אבל לאחר כמה עשרות שנים, והודות לגיבוי מחקרי המצטבר בשנים האחרונות, ההנקה שבה ותופסת מקום חשוב בסדר היום הבריאותי.
הנקה מפחיתה סיכון לזיהומים שונים המגבירים תחלואת תינוקות במדינות מפותחות ומגבירים תמותת תינוקות במדינות מתפתחות.
חלב אם מספק רכיבים בלעדיים החיוניים לבריאותו ולהתפתחותו התקינה של התינוק. למרות הניסיונות של תעשיית המזון, לפתח תרכובות מזון לתינוקות ולהעשירן ברכיבים חיוניים שונים כדוגמת חומצות שומן, אוליגוסכרידים, לקטופרין ועוד, עדיין אין תחליף הולם לחלב אם, על כל מורכבותו, ולכן חשוב לעודד הנקה למשך 6 חודשים לפחות ואף מעבר לכך. (Oddy W.H. 2002)
חשיבות חלב אם לבריאות תקינה של התינוק
הנקה תורמת לבריאות, כנראה במספר מנגנונים:
* רכיבים מקדמי הגנה חיסונית: חלב אם מכיל רכיבים המקדמים הגנה חיסונית אצל התינוק. רכיבים אלו כוללים נוגדנים מסוג IgA, לויקוציטים, אוליגוסכרידים, לקטופרין, אינטרפרון ועוד. חלקם תורמים להגנה פסיבית במערכת הנשימה העליונה ובדרכי העיכול, בכך שמונעים היצמדות של גורמי מחלה אל הריריות ומגינים על התינוק מפני חדירת גורמים מזהמים (Schank-Nielsen L & Michaelsen K.F. 2007).
* המרצה חיסונית: חלב אם ממריץ את פעילות מערכת החיסון של הילד. עדויות ממדינות מתפתחות מדגימות, שהנקה או היעדר הנקה הם עניין של חיים או מוות במצבים כגון זיהום חריף במערכת הנשימה ושלשול בקרב ילדים. תינוקות צעירים מגיל חודשיים שאינם יונקים נמצאים בסיכון גבוה פי 6 לתמותה מזיהום חריף במערכת הנשימה ומשלשול, בהשוואה לתינוקות יונקים. (Schank-Nielsen L & Michaelsen K.F. 2007).
* מניעת זיהומים חריפים: מחקרים רבים מראים כי במדינות מתועשות, הנקה מגינה מפני זיהומים חריפים כגון שלשול, דלקת של האוזן התיכונה וזיהומי מערכת הנשימה (Schank-Nielsen L & Michaelsen K.F. 2007).
* גודל בלוטת ההרת: לבלוטת ההרת (thymus gland) תפקיד חשוב בהבשלת מערכת החיסון. בבדיקת אולטרה סאונד של בלוטת ההרת אצל תינוקות דניים בריאים בגיל 4 חודשים נמצא, כי גודל הבלוטה אצל תינוקות יונקים היה כפול מזה של תינוקות שהוזנו בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). לא ברור איך הנקה משפיעה על גודל הבלוטה (Schank-Nielsen L & Michaelsen K.F. 2007).
* השפעות שלאחר סיום הנקה: השפעות ההנקה בהגנה על התינוק מפני זיהומים ממשיכות בחלקן גם לאחר סיום הנקה. הגנה מהמופילוס אינפלואנזה B יכולה להימשך 10 שנים, מזיהומים בדרכי הנשימה 7 שנים, מדלקת של האוזן התיכונה 3 שנים ומשלשול שנתיים (Schank-Nielsen L & Michaelsen K.F. 2007).
* מניעת מחלות אטופיות: נראה כי להנקה יש יכולת הגנה מפני מחלות אטופיות כגון אקזמה ואסתמה, וכי הגנה זו חזקה יותר בקרב משפחות בעלות היסטוריה של מחלות אטופיות (Schank-Nielsen L & Michaelsen K.F. 2007).
* פעילות נוגדת דלקת: לחלב אם פעילות נוגדת דלקת הודות לנוכחות ציטוקינים כדוגמת אינטרלוקין-10. אינטרלוקין-10 מעכב שחרור של ציטוקינים פרו-דלקתיים (Field C.J. 2005).
* התפתחות מערכת החיסון: בחלב אם מצויים הורמונים שונים וגורמי גדילה הכוללים קורטיזול, אסטרוגן, פרוגסטרון, הורמוני בלוטת התריס, אריתרופואטין, אינסולין, לפטין, פרולקטין, גורמי גדילה דמויי אינסולין, לקטופרין ואחרים. מרכיבים אלו מווסתים את מערכת החיסון ומשפיעים על התפתחות מערכת החיסון אצל התינוק (Field C.J. 2005).
* התפתחות מערכת העיכול: בחלב אם מצוי גורם גדילה הנקרא גורם ביפידוס (Bifidus factor) והוא האחראי לדומיננטיות של החיידק הידידותי ביפידובקטריום ביפידום (Bifidobacterium bifidum) במעי התינוק היונק. החוקרים מציינים כי אוליגוסכרידים משמשים כפרהביוטיקה ומשערים כי הם אלו המרכיבים את גורם ביפידוס (Kunz C. et al. 2000). נראה כי צמחיית המעי המאוכלסת בביפידובקטריה, מונעת זיהום של חיידקים גורמי מחלה ושלשול (Nishimoto M. & Kitaoka M. 2007) .
עדויות מחקריות
אסתמה, אלרגיה וזיהומי מערכת הנשימה
במחקר משווה רחב-היקף (מטה-אנליזה) של 12 מחקרים, שכללו סה"כ 4158 נחקרים ונמשכו כל אחד בממוצע 4.1 שנים, נמצא, כי הזנה ע"י הנקה בלעדית הגנה מפני התפתחות אסתמה אצל ילדים בעלי היסטוריה משפחתית (קרובי משפחה מדרגה ראשונה) של אסתמה או אלרגיה (Gdalevich M. et al. 2001).
במחקר משווה רחב-היקף (מטה-אנליזה) של 18 מחקרים (כולם נעשו בארצות מפותחות), שכללו סה"כ 8183 נחקרים ונמשכו כל אחד בממוצע 4.5 שנים, נמצא כי הזנה ע"י הנקה בלעדית במשך 3 חודשים לפחות מזמן הלידה, הגנה באופן משמעותי מפני התפתחות דרמטיטיס אלרגית (atopic dermatitis). השפעה זו הייתה גבוהה יותר אצל הנחקרים שבמשפחתם היסטוריה של אלרגיה (Gdalevich M. et al. 2001a).
הזנה ע"י הנקה בלעדית במשך 3 חודשים מזמן הלידה, הגנה מפני נזלת אלרגית (Allergic rhinitis ) בילדים עם או ללא היסטוריה משפחתית של אלרגיה (Mimouni Bloch A. et al. 2002).
הנקה מלאה במשך 6 חודשים לפחות, ולאחר מכן הנקה חלקית עד כשנה, יכולה להפחית שכיחות של מחלות וזיהומים במערכת הנשימה ותמותה מהן בגיל הינקות (Oddy W.H. et al. 2003).
מערכת העיכול
מחקר משווה רחב-היקף (מטה-אנליזה) בחן 17 מחקרים, מתוכם, 11 חקרו גם מחלת קרוהן וגם דלקת כיבית של המעי הגס, 3 חקרו רק דלקת כיבית של המעי הגס ו-3 חקרו רק מחלת קרוהן. סה"כ נכללו במחקרים 2577 חולי דלקת כיבית של המעי הגס ומולם – 3551 איש בקבוצת ביקורת, ו–3190 חולי קרוהן ומולם - 4026 איש בקבוצת ביקורת. התוצאות הראו כי הנקה מקנה הגנה מפני מחלת קרוהן ומדלקת כיבית של המעי הגס (Klement E. et al. 2004).
נמצא קשר בין הנקה בלעדית במשך 6 חודשים, לבין סיכון נמוך יותר לזיהום במערכת העיכול (Kramer M.S. 2003).
במאמר סקירה שכלל 20 מחקרים (9 מהם מארצות מתפתחות ו–11 מהם מארצות מפותחות) נמצא, כי אצל תינוקות שינקו באופן בלעדי במשך 6 חודשים או יותר, פחת באופן משמעותי הסיכון לזיהום במערכת העיכול, לעומת תינוקות שינקו באופן חלקי וכאלו שינקו זמן קצר יותר (3 או 4 חודשים) (Kramer M.S, Kakuma R. 2002).
התפתחות קוגניטיבית
במחקר משווה רחב-היקף (מטה-אנליזה) של 20 מחקרים, נמצא קשר בין הנקה לבין התפתחות קוגניטיבית גבוהה יותר, בהשוואה להזנה בתמ"ל. הבדל זה בין הנקה לבקבוק, נצפה כבר בגיל 6 חודשים ונמשך עד גיל 15, הגבול בו ניתן היה להעריך בצורה מהימנה את ההתפתחות הקוגניטיבית (Anderson J.W., et al. 1999).
סוכרת סוג-1
מחקרים הראו קשר בין סוכרת סוג-1 לבין חשיפה מוקדמת לחלב פרה או להנקה מועטה. נראה כי חולי סוכרת סוג-1 ינקו פחות מ–3 חודשים ונחשפו לחלב פרה לפני גיל 4 חודשים (Gerstein H.C. 2001).
סרטן ובריאות האם
סקירת 9 מחקרי מקרה בקרה (case control) הראתה, כי ילדים שלא ינקו כלל, או כאלו שינקו במשך תקופה קצרה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת הודג'קין, בהשוואה לאלו שינקו 6 חודשים או יותר. מחלת הודג'קין קשורה להפרעות חיסוניות ולזיהום כרוני. חלב אם מכיל מגוון רחב של רכיבים בעלי פעילות נוגדת חיידקים ובנוסף לכך מאיץ את התפתחות מערכת החיסון. הנקה משפרת את היכולת של מערכת החיסון להתמודד נגד גורמים מסרטנים. הזנה מלאכותית אינה מקנה הגנה ויכולת חיסונית בדומה לחלב אם (Davis M.K. 1998).
להנקה השלכות בריאותיות, הן לאם והן לתינוק, ומומלצת הנקה בלעדית למשך 6 חודשים. יתרונות ההנקה לתינוק כוללים הפחתת תמותה מזיהומי מערכת העיכול (בארצות מתפתחות), הפחתת מחלות בדרכי נשימה ונזלת אלרגית (allergic rhinitis). יתרון ההנקה (בעיקר הנקה ממושכת) לאם הוא בהפחתת הסיכון לסרטן השד (MacDonald A. 2003).
נמצא קשר בין הנקה בלעדית במשך 6 חודשים, לבין עיכוב הופעת הווסת מחדש ולאיבוד משקל (הקשור להיריון) מהיר יותר אצל האם המיניקה (Kramer M.S, Kakuma R. 2002).
השמנה
בסקירת מחקרים נמצא, כי הנקה מפחיתה סיכון להשמנה בילדים. 8 מחקרים מתוך 11 שנסקרו, הציגו סיכון נמוך לעודף משקל בילדים שינקו (Dewey K.G. 2003).
במחקר עוקבה (cohort study) נבדק, אם הנקה מעל חודשיים יכולה להקנות הגנה מפני השמנה. במחקר זה עקבו אחר 918 ילדים עד הגיעם לגיל 6 שנים. נבדקו שתי קטגוריות: 1. הזנה מבקבוק, שכללה תינוקות שהוזנו מבקבוק מרגע לידתם או תינוקות שינקו פחות מ–3 חודשים. 2. הנקה למשך 3 חודשים ויותר. נמצא כי הזנה מוקדמת מבקבוק יכולה לנבא השמנה בגיל מאוחר יותר. ערכי BMI בשתי הקבוצות היו כמעט זהים בזמן הלידה. בגיל חודש, תינוקות יונקים היו בממוצע שמנים יותר בהשוואה לתינוקות שהוזנו מבקבוק, אך בין החודש השני לשלישי, פיתחו אלו שהוזנו מבקבוק ערכי BMI גבוהים יותר וקפלי עור עבים יותר, בהשוואה לתינוקות יונקים. לאחר מכן, באופן עקבי, התינוקות שהוזנו מבקבוק היו בשכיחות גבוהה יותר לפתח עודף משקל והשמנה, שהגיעו לשיאם בגיל 18 חודשים. בכל גיל בין 6 חודשים ל–6 שנים, היו עודף משקל והשמנה גבוהים יותר אצל התינוקות שהוזנו מבקבוק. בגילאים 5-4 ו-6-5, שכיחות ההשמנה בקרב התינוקות שהוזנו מבקבוק הייתה כפולה ומשולשת, בהתאמה. (Bergman K.E. et al. 2003).
השמנת יתר של האם ומצב חברתי הם גורמים חזקים להשמנת יתר בילדות. תכונות גנטיות, השפעות תוך-רחמיות ומסרים תרבותיים הם גורמים חשובים בהופעת השמנה. ערך BMI של האם משפיע גם הוא על ה-BMI של הילד. אימהות שמנות ובעלות BMI גבוה היא אולי להיות הסיבה האמיתית לסיכון הגבוה של צאצאיהן להשמנת יתר (Bergman K.E. et al. 2003).
הסברים אפשריים לקשר בין הנקה לבין משקל גוף תקין
(Bergman K.E. et al. 2003)
* הנקה עשויה להיות חלק מסגנון חיים בריא, התורם למניעת התפתחות השמנה.
* בחלב אם עשויים להימצא רכיבים המשפיעים על המערכת הנוירו-הורמונלית השולטת על צריכת מזון.
* תינוקות יונקים מווסתים את צריכת המזון שלהם בצורה מדויקת בהתאם לצורכי הגדילה והקיום. בנוסף, הם שולטים על ייצור החלב אצל אימותיהם. לעומת זאת, תחושת שובע יכולה להיות מאותגרת בקלות ע"י האכלה מבקבוק, כאשר תינוק שבע מאולץ לסיים את הבקבוק, וכאשר התמ"לים מרוכזים יותר באנרגיה וברכיבי מזון בהשוואה לחלב אם. כאשר הרגלי תזונה אלו מתחילים מוקדם ונמשכים, עלולה להיפגע ההתפתחות של שליטה טובה על צריכת מזון.
עורכי המחקר העדיפו השערה זו כהסבר להשפעה המגינה של הנקה מפני השמנה עתידית.
סיכום
עדויות מחקריות רבות מראות, שיניקת חלב אם מצמצמת סיכון לבעיות ומחלות שונות כגון אלרגיות, סרטן, זיהומים במערכת העיכול, זיהומים בדרכי הנשימה, השמנה וסוכרת. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלעדית למשך 6 החודשים הראשונים ולאחר מכן ועד גיל שנתיים לפחות – על הנקה כחלק מתזונת התינוק.
עדויות מחקריות אלו עולות בקנה אחד עם תצפיותיי הקליניות במהלך השנים בכל הנוגע למחלות אלרגיות אצל פעוטות. באופן עקבי ראיתי את הקשר בין היעדר הנקה או הנקה חלקית לבין התהוות תגובה אלרגית כדוגמת אטופיק דרמטיטיס. חשוב לציין כי ראיתי מחלות אלרגיות גם אצל תינוקות יונקים, אך בשכיחות נמוכה יותר.
ההנקה בחברות מסורתיות, המחקרים המדעיים והניסיון הקליני - כולם מחדדים את המסר
בדבר חשיבות ההנקה כהזנה ראשונית ובסיסית של התינוק, שהשפעותיה מיטביות לטווח הקרוב והרחוק.
מקורות
Anderson J.W., Johnstone B.M., Remley D.T. (1999). Breast-feeding and cognitive development: a meta-analysis. Am J Clin Nutr. 70:525–535p.
Bergman K.E., et al. (2003). Early determinants of childhood overwight and adiposity in birth cohort study: role of breast-feeding. Int J Obes Relat Metab Disord. 27(2): 162-172p.
Davis M.K. (1998). Review of the evidence for an association between infant feed and childhood cancer. Int J Cancer Suppl. 11:29-33p.
Dewey K.G. (2003). Is breasfeeding protective against child obesity? J Hum Lact. 19(1): 9-18p.
Field C.J. (2005). The Immunological Components of Human Milk and Their Effect on Immune Development in Infants. J. Nutr. 135: 1–4p.
Gdalevich M., et al. (2001). Breast-feeding and the risk of bronchial asthma in childhood: A systematic review with meta-analysis of prospective studies. J Pediatr. 139: 261-266p.
Gdalevich M., et al. (2001a). Breast-feeding and the onset of atopic dermatitis in childhood: A systematic review and meta-analysis of prospective studies. J Am Acad Dermatol. 45: 520-527p.
Gerstein H.C. (2001). Cow’s milk exposure and type I diabetes mellitus. A critical overview of the clinical literature. Diabetes Care. 24(1): 180-182p.
Klement E. et al. (2004). Breastfeeding and risk of inflammatory bowel disease: a systematic review with meta-analysis. Am J Clin Nutr. 80:1342–1352p.
Kramer M.S, Kakuma R. (2002). Optimal duration of exclusive breastfeeding. Cochrane Database Syst Rev. (1) CD003517.
Kunz C., Rudolff S., Baier W., Klein N., Strobel S. (2000). Oligosaccharides In human milk.: Stractural, functional, and metabolic aspects. Ann Rev Nutr. 20: 699-722p.
MacDonald A. (2003). Is breast best? Is early solid feeding harmful? J R Soc Health. 123(3): 169-174p.
Mimouni Bloch A., et al. (2002). Does breast-feeding protect against Allergic rhinitis during childhood? A meta-analysis of prospective studies. Acta Pediatr. 91(3): 275-279p.
Nishimoto M. & Kitaoka M. (2007). Practical preparation of lacto-N-biose I, a candidate for the bifidus factor in human milk. Biosci Biotechnol Biochem. 71(8): 2101-2104p.
Oddy W.H. (2002). The impact of breastmilk on infant and child health. Breastfeed Rev. 10(3): 5-18p.
Oddy W.H., et al. (2003). Breast feeding and respiratory morbidity in infancy: a birth cohort study. Arch Dis Child. 88(3): 224-228p.
Schank-Nielsen L & Michaelsen K.F. (2007). Advances in Our Understanding of the Biology of Human Milk and Its Effects on the Offspring. J. Nutr. 137: 503S-510Sp.
ד"ר יוסי שבח PhD, RNa
נטורופת
yossiche@netvision.net.il